מאמרים נוספים

קשיים בתקופת ההתבגרות

קשיים בתקופת ההתבגרות

גיל ההתבגרות מביא איתו התמודדויות שונות ומורכבות. המתבגרים חווים שינויים פיזיים ורגשיים והופכים לאנשים בוגרים בתהליך איטי. פעמים רבות התהליך מלווה בקשיים, אותם חווים גם בני המשפחה והסביבה הקרובה. מהן הסיבות למרדנות...

אהבה, מונוגמיה וניאוף

אהבה, מונוגמיה וניאוף

אהבה ראשונה, נישואים ראשונים, נישואים שניים, 80% גירושין. מה זה? למה אהבה לא נשארת לנצח? מה אנחנו מחפשים? סקס? אהבה? משפחה? ניאוף? במה תלוי הניאוף? בהורות לקויה? בנישואים כושלים? בחברה לעיתים מקובל לחשוב שגברים הם...

איך לגדל “אריה” שלא יאכל אתכם?

איך לגדל “אריה” שלא יאכל אתכם?

שאלו את הלביאה:  את אשת מלך החיות. את חכמה וחזקה. אין מי שיכול להשתוות לך בצייד. אז למה את מביאה רק גור אחד? ענתה הלביאה: כי אני מביאה אריה. עכשיו אני רוצה לדבר על הצלחה של ילדנו כתחושת הצלחה הורית. איך לעשות הפרדה....

התקפי חרדה – מכת מדינה

התקפי חרדה – מכת מדינה

מטופלים רבים שפונים אליי בעקבות התקפי חרדה, מבקשים לדעת מהי הסיבה שגרמה להם להתקף ואיך ניתן לשלוט ולהימנע מההתקף הבא. החרדה לא מבדילה בין דת, גזע ומין. היא חרדה זהה וממשית לכולם.

אנשים נוטים לקשר את הסיבה של ההתקף הראשון לאירוע מסוים – ” פעם ראשונה זה תפס אותי בדרך לעבודה”, “זה קרה אחרי שאימא הלכה לעולמה”, “בגלל האזעקות”, “מאז  הניתוח”, “אחרי התאונה”. למעשה כל אירוע הוא רק הטריגר. לסיבה יש מקורות עמוקים אשר טמונים בתת המודע. 

במספרים יבשים מדובר על 25% מהאוכלוסייה שסובלת מחרדות! 

אז מה באמת גורם לנו לזה? הלחץ? אילוצי החיים? פיגועים ומלחמות? לא משנה מה הטריגר, תופעת החרדות, מבלי ששמנו לב, הפכה למכת מדינה. 

מחקרים רבים מעידים על קשר בין אירועי הילדות לחרדות בגיל הבגרות. יחד עם זאת ניסיון קליני מוכיח, כי גם הורים מסורים ודואגים אינם בהכרח ימנעו מילדיהם את החרדות בבגרותם. 

אז אם כך מהי הסיבה להתקפי חרדה?

אני טוענת שכל האירועים בחיינו מייצרים דפוס תרבותי/חינוכי שעם הזמן הופכים לטריגר, מצת שמבעיר את המבנה הרגשי האישיותי שנבנה עוד בגיל הרך. למרות הטענה שלאירועי הילדות יש חלק ניכר בתופעת החרדה, מאמץ מירבי של הורים לרפד גורמים סביבתיים עבור ילדיהם לא בהכרח יהווה פתרון אולטימטיבי לבעיית החרדה בעתיד.  

ובכל זאת, האם קיים פתרון אמיתי להתקפי לחרדה? ללא שימוש והתמכרות לתרופות? התשובה שלי היא חד משמעית – כן! אם נדע את המנגנון של התקפי החרדה ונכיר בגורמים האמיתיים לחרדות, נוכל למנוע התקפי חרדה נוספים בעתיד. 

אנשים שחווים התקף חרדה ראשון חושבים שהם הולכים למות או להשתגע. המשמעות של שני מסלולי חשיבה אלה זה סוף החיים. זה לא משנה אם זה סוף החיים במובן הפיזיולוגי או במובן הנפשי. החוויה היא אותה חוויה. אובדן שליטה על הגוף ועל החשיבה- מבחינתם הם הגיעו לסוף. הגוף מתנהל כאילו יש לו משימת הישרדות קשה מפני ההכחדה. ההתקף הראשון המטלטל עלול לגרום לפחד משני לחוות את החוויה שוב. פחד זה שובה את האדם במעגל סוגר של חרדה מפני החרדה. 

גם אתם יכולים להיפטר מחרדות אחת ולתמיד

איך לשלוט בחרדה?

אתם באמת חושבים ש- 3% של תודעה מודעת, שליטה והיגיון יכולים לשלוט ב97% של תת המודע? ראשית בואו נכיר בעובדה שתת המודע הוא יותר חזק ולטענתי אף חכם יותר, מבחינה הישרדותית. 

על פי המודל הטיפולי שפיתחתי – “שלושה מוחות”,  אנחנו מתייחסים אל הגוף והמוח היצרי כשתי מערכות חשיבה אוטונומיות. שזה, בעצם, תת המודע. הגוף הוא ההארד-דיסק של הזיכרון, ברמת התאים. התאים בגופנו הם אישיויות חכמות עם זיכרון פנומנאלי. אם אנחנו לומדים באוניברסיטה, חורשים על החומר ונכשלים במבחן, הגוף לא צריך פעמיים כדי לזכור את החוויה. מבחינתו זהו צורך הישרדותי. לא זוכר משמעותו – לא שורד. הוא מסוגל להמציא פתרון מיידי למשימה שהוא חושב שהיא הישרדותית. גופנו קולט מסרים תת הכרתיים. כל מה שהמוח האנושי לא קולט, או לא מסוגל לעכל וחושב שמדובר בתופעה לא הגיונית, מבחינת מערכת החשיבה הגופנית זה הגיוני ביותר. הגוף מפרש מיד שקיימת סכנת הכחדה ופועל להצלת חיים. כך נוצר התקף חרדה. הוא מנטרל את התודעה המודעת ופועל בצורה אוטונומית. רק שהאדם שחווה את ההתקף חושב שהוא הולך למות (שזה הגיוני- ככה גם הגוף חושב) או שהוא הולך להשתגע (כי ככה המוח האנושי מפרש את ההתקף – יש פער ביני לבין כולם – כולם בסדר ורק אני באטרף, כנראה שהשתגעתי). 

המוח היצרי חושב לאט יותר אך גם הוא חושב הישרדות. כשבעלי חיים החליטו לשרוד ביחד הם פיתחו התנהגות הישרדותית משותפת. גם למוח היצרי יש זיכרון ויכולת להמציא פתרון משותף למשימה הישרדותית. חסימה של פתרון של מערכת החשיבה היצרית תיצור מצב של דיכאון. לבעלי חיים (לא מבויתים) החיים הם חיי הישרדות קשים ביותר- אין דיכאון וחרדות, אלא אם כן הם הוצאו מן ההקשר הטבעי שלהם. ראיתי סרטון בו דובה לבנה בגן חיות שוכבת על שפת בריכה של קרח ובוכה. תנו לה עכשיו לצוד את האוכל שלה ולשרוד בקור של הקוטב הצפוני והיא הייתה חוגגת את החיים ואילו אנחנו עם חינוך ותרבות אנושית הוצאנו את עצמנו מההקשר הטבעי שלנו ומשלמים על כך מחיר. 

כן, דיכאון וחרדה זה המחיר על היותנו בני אדם. אז מה הפתרון? מה המנגנון, איך תת המודע שורד בטבע ולא סובל מהתקפי חרדה? קודם מוטב לדעת האם תת המודע מכיר במוות.

האם תת המודע מכיר במוות?

בני אדם, מתחילים להבין שלא נחיה לנצח החל מגיל ההתבגרות. עד גיל ההתבגרות ילדים חושבים שאין הגבלת זמן של חייהם ושל הוריהם. ילדים קטנים חיים על תת מודע. לתת המודע אין הבנה של זמן, לכן אין הגבלת זמן לחיים. ובכל זאת, האם תת מודע מכיר במוות?. התשובה היא כן. הגוף שלנו מורכב מתאים. ברגע שתא נוצר הוא יודע לזהות מצבים המסכנים את חייו. אז איך תא פותר פחד מפני מוות, מפני הכחדה? דרך התרבות. אם תא יצר עוד תא והעביר לו את ה- DNA שלו, מבחינתו הוא חי לנצח. הוא מזהה מצבים של חידלון או גדילה וצמיחה. פחד מפני המוות מאיץ התרבות. 

מבחינת בעל חיים או בן אדם בוגר כשהגוף מפסיק לגדול- פריון הוא פתרון נגד חרדת הכחדה. אנחנו יכולים להיות עדים לכך שתשעה חודשים אחרי מבצע צבאי אין מקום ביולדות. בייבי בום. מהו הדחף של אישה אשר מחליטה להביא ילד לעולם דווקא בזמן שלפי ההיגיון אמור לעצור אותה מלהביא צאצא לעולם המסוכן הזה? הרי לאף אחת לא עולה המחשבה להילחם בחמאס בילודה מוגברת. ואני טוענת שזו כן מלחמה! ברמת תת המודע. שתת המודע יוצר דחף הישרדותי חזק מאוד בתור פתרון לחרדת הכחדה. תת המודע, הגוף והמח היצרי דוחקים באדם הבוגר ובאישה בפרט ומעלים מחשבות של “אני רוצה ילד”. פשוט ככה: “בא לי”.

התקף חרדה מגיע כאשר יש קונפליקט בין הפתרון הטבעי לפתרון האנושי. בקונפליקט זה, הפתרון הטבעי נחסם. הרי ההלכות האנושיות הרבה פעמים הולכות נגד הטבע. זאת ההתחלה של התשובה: איך נפטרים מהתקפי חרדה.

קבעו איתי פגישה

מלאו את הטופס ואחזור אליכם

*לא נעשה שום שימוש במידע, והפרטים האישיים שלכם נשארים חסויים!​

© אלה רבין 2020 כל הזכויות שמורות

בקשה להחזר כספי נשלחה

× איך אפשר לעזור?