למה גברים לוקחים את הבגידה של בנות זוגם הרבה יותר קשה מנשים

אישה מעוניינת ביצירת יחסים עם הסביבה הרבה יותר מגבר (שעות רבות של שיחות טלפון עם חברות, קניות, חוויות, חיפוש אחר תמיכה, אמפתיה). עמדת החיים שלה אופקית. היא מחפשת פתרונות לבעיות שלה בסביבה תומכת. המבנה של המרכזים המילוליים הנשיים של המוח הוא זה שאחראי על פעילות אופיינית להתנהגות כזו של נשים. אם אישה תגלה שנבגדה, דבר ראשון שהיא תעשה זה ללכת לחברה ולספר לה, או אפילו תספר לכל העולם ותבקש תמיכה וייעוץ. גברים, בניגוד לנשים, יתנהלו בצורה שונה. הם לרוב יפסיקו את הקשר עם אותה אישה הבוגדת. אצל גברים פועלים מרכזים אחרים במוח מאלו של הנשים. הם פיתחו ברמה גנטית מרכזים האחראים להיררכיה, מעמד וטריטוריה. גברים תופסים את עצמם ביחס לסביבה בצורה אנכית. לאבד את המעמד, משמעות של דבר הוא- לאבד הכל ..

מעמד גבוה מבחינת גבר מצביע על כך שהוא הטוב ביותר בהשוואה לגברים האחרים ובכך יש לו את הנקבה הטובה ביותר. זו הסיבה שלגבר, ברמה הלא מודעת, חשוב שהאישה שלו ביופייה תמשוך מבטים של גברים אחרים. אישה במעמד “ליידי” מעלה את מעמדו. בגידה על ידי אותה האישה מתקבלת כאובדן מעמד והוא לוקח את זה הרבה יותר קשה מאשר האישה הנבגדת.

ניקח לדוגמה את היחסים החברתיים של אחינו הקטנים- הקופים. אני לא בטוחה אם לקרוא ללהקת קופים חברה וליחסיהם יחסים חברתיים, אך תראו בעצמכם עד כמה הם קרובים לאדם. היחסים חברתיים שלהם דומים לתככים בחצר המלך הצרפתי של ימי הביניים.

אצל הבבבונים יש הבדלים ברורים בין תפקידי הנקבות והזכרים. הטבע אינו סובל אי וודאות.

נקבות הבבונים מחולקות לשלושה מעמדים. ראשון – מעמד גבוה. שומרים עליהן ודואגים להן. הן יותר רגועות ובטוחות. הן מתנהגות כמלכות ויולדות צאצאים כנסיכות. “ליידי”- כפי שהיינו אומרים. מעגל שני הוא מעמד ביניים. בו הנקבות מקבלות יחס פחות מועדף מה”מלכות”. הן ווכחניות ושערורייתיות. המעגל השלישי הוא המעמד הנמוך ביותר. להן אף אחד לא דואג ועליהן אף אחד לא שומר. הן שורדות מחוץ לאזורים המוגנים ונהרגות לעיתים קרובות על ידי טורפים. הן צווחניות, חשדניות, ובעיקר שערורייתיות.

בקרב זכרים יש גם היררכיה,כמובן, שנקבעת על ידי כוח פיזי. זכר אלפא- החזק ביניהם- הוא האחראי על להקה. במאבק עם נמר הוא יכול להרוג אותו ואף למות בעצמו. מצד שני, יש לו פריבילגיות ללא הגבלה. הוא מחזיק את כל הנקבות וקובע את מעמדו על ידי כך  שאונס את הקהילה כולה, הן את הזכרים והן את הנקבות. כל הקהילה פוחדת ממנו. הם נמנעים מלהסתכל לו בעיניים שמא לא יתקוף. זכרים בלהקה שומרים על כבודם. הם לא מרעישים כמו הנקבות. ואם אחד מהם יעשה פשלה הוא ינסה להראות כאילו עשה זאת במתכוון כדי לא להיראות “לוזר”.  

לנקבות יש חברים זכרים שעוזרים להן, מגנים עליהן, מביאים אוכל, עושים טרימינג (ניקוי פרעושים) וכו’. איתם הנקבות בוגדות בזכר האלפא. על פי סיפורה של חוקרת ההתנהגות של בעלי חיים, מיכל מוטרו, הנקבה עשויה לרדת מן העץ, כאילו כדי להרים משהו מהקרקע ולא לחזור אל הענף, אלא להתחבא בשיחים. אחרי כמה זמן, הזכר, חבר שלה, יורד מהעץ ומעמיד פנים כי ירד לאיזושהי מטרה והולך לצד השני, עושה סיבוב ומסתתר באותם השיחים, שם הנקבה מחכה לו. במהלך קיום יחסי המין, הנקבה מכסה את פיה בידה, שלא ישמעו אותה גונחת. שניהם פוחדים מהזכר האלפא.

זכרים חלשים יותר מסוגלים לצור קואליציה עם הנקבה הדומיננטית ויחד לנצח את הזכר האלפא. אז, על פי תצפית, שני הזכרים החלשים יצרו קואליציה עם הנקבה הדומיננטית והכו את זכר אלפא. זכר האלפא המרופט הלך לנקבות שלו, הפיל את עצמו על גבו, בעט בקרקע ובכה. זכר האלפא שמוכן למות במאבק עם חיה גדולה ממנו, נמר, לא מסוגל לשאת את אובדן מעמדו. מה שזה אומר על תפיסתו של מעמדו- הכול או כלום. או שהוא למעלה או שהוא למטה ואין תקנה. דפוס חשיבה אנכי.

עבור הנקבות, המעמד הוא עניין של ביטחון והישרדות. יותר קרוב לצלחת, כמו שאומרים. לזכרים מעמד הוא שאלה של להיות או לא להיות. האם אתם מבינים למה אני מתכוונת? “להיות או לא להיות, זאת השאלה!”.

לבעלי חיים פוליגאמיים מטבע הדברים יש דרישה לצאצאים בריאים וחזקים. זהו המדד הגבוה של צרכי הישרדות והוא העיקרי בבחירת בני/בנות זוג להזדווגות. הנקבות בוחרות בזכר הדומיננטי והזכרים נאבקים על זכותם להביא צאצאים. תקופת הייחום של הנקבה קצרה ואמורה להסתיים בהריונה. 

התחרות על הזכות להשתכפל מתקיימת גם ברמה חד תאית. מדענים מצאו כי הזרע של בעלי החיים הפוליגאמיים חזק יותר מזה של המונוגמיים. לזרע של אלה הפוליגאמיים יש זנבות ארוכים יותר. 

יתרה מכך, כשמדענים ערבבו זרע של נברני הררים (פוליגאמיים) ונברני ערבה (מונוגאמיים) הם גילו שהזרע של הפוליגאמיים מראים אינטליגנציה פרימיטיבית גבוהה. הם מתחברים לקבוצות ובמאמץ משותף מגיעים לביצית מהר יותר מהזרע של אלה המונוגאמיים. האחרונים לא משתפים פעולה עם זרעים אחרים מאותו זכר וזזים לאט יותר. במילים אחרות, אם נקבה בזמן ייחום תיצור קשר מיני עם שני זכרים- עם בן זוגה המונוגאמי וזכר פוליגאמי- הזרע של ה”מאהב” הפוליגאמי ינצח! יש לשאר כי ברמה ביולוגית זה מה שקורה בקרב בני אדם.

אם נלך עוד יותר אחורה ונתבונן בטבע פרימיטיבי יותר, אנו רואים שאפילו בקרב הרמפרודיטים (יצורים דו מיניים) – חלזונות, יש מאבק על הזכות להיות ממין זכר לפני ההזדווגות. החזק מהם זכאי להיות זכר ולהפרות את החלש יותר, אשר הופך לנקבה ונושאת בנטל של הבאת צאצאים לעולם.

בקרב בני אדם לעתים קרובות מערכת היחסים הזוגית מתערערת בשל מחיקת הגבולות בין תפקידים גבריים ונשיים 

יותר נשים לוקחות על עצמן את תפקידי הגברים ומצפות מגברים שיתחלקו אתם בתפקידים נשיים. היחסים בזוגיות כזאת הופכים לחבריים יותר ובני זוג מאבדים את המשיכה המינית זה לזה. משם הדרך לגירושין קצרה. כשאנחנו נלחמים למען שוויון, אנחנו צריכים לבחור: שוויון או מין. אבל בכל זאת השוויון קיים במין האנושי. לא במחיקת הגבולות אלא באיזון בין- קוטבי. ככל שגבר גברי יותר ואישה נשית יותר כך הסיכוי הוא גדול יותר לשמר תשוקה מינית. אם זה כך אצל חלזונות, אז קל וחומר שאצל בעלי חיים יונקים זה כך ואף יותר גרוע, אצל בבונים.