התקפי חרדה – מכת מדינה

איך לשלוט בחרדה?

אתם באמת חושבים ש- 3% של תודעה מודעת, שליטה והיגיון יכולים לשלוט ב97% של תת המודע? ראשית בואו נכיר בעובדה שתת המודע הוא יותר חזק ולטענתי אף חכם יותר, מבחינה הישרדותית. 

על פי המודל הטיפולי שפיתחתי – “שלושה מוחות”,  אנחנו מתייחסים אל הגוף והמוח היצרי כשתי מערכות חשיבה אוטונומיות. שזה, בעצם, תת המודע. הגוף הוא ההארד-דיסק של הזיכרון, ברמת התאים. התאים בגופנו הם אישיויות חכמות עם זיכרון פנומנאלי. אם אנחנו לומדים באוניברסיטה, חורשים על החומר ונכשלים במבחן, הגוף לא צריך פעמיים כדי לזכור את החוויה. מבחינתו זהו צורך הישרדותי. לא זוכר משמעותו – לא שורד. הוא מסוגל להמציא פתרון מיידי למשימה שהוא חושב שהיא הישרדותית. גופנו קולט מסרים תת הכרתיים. כל מה שהמוח האנושי לא קולט, או לא מסוגל לעכל וחושב שמדובר בתופעה לא הגיונית, מבחינת מערכת החשיבה הגופנית זה הגיוני ביותר. הגוף מפרש מיד שקיימת סכנת הכחדה ופועל להצלת חיים. כך נוצר התקף חרדה. הוא מנטרל את התודעה המודעת ופועל בצורה אוטונומית. רק שהאדם שחווה את ההתקף חושב שהוא הולך למות (שזה הגיוני- ככה גם הגוף חושב) או שהוא הולך להשתגע (כי ככה המוח האנושי מפרש את ההתקף – יש פער ביני לבין כולם – כולם בסדר ורק אני באטרף, כנראה שהשתגעתי). 

המוח היצרי חושב לאט יותר אך גם הוא חושב הישרדות. כשבעלי חיים החליטו לשרוד ביחד הם פיתחו התנהגות הישרדותית משותפת. גם למוח היצרי יש זיכרון ויכולת להמציא פתרון משותף למשימה הישרדותית. חסימה של פתרון של מערכת החשיבה היצרית תיצור מצב של דיכאון. לבעלי חיים (לא מבויתים) החיים הם חיי הישרדות קשים ביותר- אין דיכאון וחרדות, אלא אם כן הם הוצאו מן ההקשר הטבעי שלהם. ראיתי סרטון בו דובה לבנה בגן חיות שוכבת על שפת בריכה של קרח ובוכה. תנו לה עכשיו לצוד את האוכל שלה ולשרוד בקור של הקוטב הצפוני והיא הייתה חוגגת את החיים ואילו אנחנו עם חינוך ותרבות אנושית הוצאנו את עצמנו מההקשר הטבעי שלנו ומשלמים על כך מחיר. 

כן, דיכאון וחרדה זה המחיר על היותנו בני אדם. אז מה הפתרון? מה המנגנון, איך תת המודע שורד בטבע ולא סובל מהתקפי חרדה? קודם מוטב לדעת האם תת המודע מכיר במוות.